מספורי משכיר דירה

השכרתי את הדירה לשלומי כנגד דמי שכירות חדשיים של 5,000 ₪ וקִבּלתי 12 שיקים מעותדים.

השיק הראשון נפרע והשני חזר א.כ.מ.

התקשרתי מספר פעמים עד שתפסתי את שלומי. אמר שהיתה תקלה בבנק והם נבלות והוא יביא את הכסף במזומן.

חכיתי שבוע והכסף לא הגיע.

שישה נסיונות לשוחח עם שלומי בטלפון עלו בתֹהו אז החלטתי להגיע לדירה כדי לדבר אתו ישירות.

שלוש פעמים הוא לא היה בבית. בפעם הרביעית הגעתי בלילה, ראיתי אור בחלון, צלצלתי בדלת ולא היתה תשובה. אז דפקתי חזק בדלת וצעקתי "משטרה" ואחרי שיצאו השכנים לחדר המדרגות פתח שלומי את הדלת.

הוא שאל מה המהומה אז אמרתי לו שהבטיח לשלם ולא שִלּם ואני רודף אחריו ואני לא מסכים שכך יהיו היחסים ביננו.

שלומי אמר שהיה עסוק והוא מצטער, והוא הכין לי כסף ויתן לי תכף ומיד.

הביא מעטפה ושם היו 3,000 ₪ ונתן לי ואמר שהיתרה תשולם בעוד יומיים.

שמחתי שמשהו שולם וחכִּיתי שלושה ימים ושוב התקשרתי ולא היתה תשובה.

שלחתי SMS ואפילו פתחתי קבוצה לשנינו בווצאפ. מסתבר שסתם.

שוב הגעתי לדירה ארבע פעמים, חזרתי על התרגיל של המשטרה בדציבלים מוגברים וקבלתי 1,000 ₪.

היתרה תשולם בעוד כמה ימים, כך הבטיח שלומי בשלות נפש, תוך ששלומי שלי מתחיל להתערער.

בינתיים עומד להגיע מועד התשלום של השיק השלישי וכֻּלי חששות.

יום לפני כן צלצל שלומי. כמובן שמחתי כי לא אני התקשרתי ואולי אקבל את היתרה, ובקש שלא אפקיד את השיק כי הוא יחזור. ראיתי אדום לפני העיניים.

אמרתי שלדבריו בפעם הקודמת הבנק התנהג כאחת הנבלות אז מה קורה עכשו?

תקלה טכנית, כך שלומי. אשלם הכל כולל האלף ₪ מהחֹדש הקודם בתוך יומיים.

עבר שבוע ולא הצלחתי לתפוס את שלומי בווצאפ, בטלפון או ב SMS אז שמתי פעמי לדירה. הוא לא היה.

בפעם הרביעית שהגעתי תרגיל המשטרה הלילי עזר חלקית וקבלתי לאחר התקף הסטריה קלה 1,500 ₪ במזומן והבטחה שהיתרה תשולם בתוך שבוע עם רבית.

השכנים כעסו עלי כמובן ולא על שלומי, אז הלכתי הביתה כשמפלס החרדה גואה.

אחרי שבוע התעצבנתי. ווצאפ, SMS, טלפון ותרגיל משטרה לילי. קבלתי עוד 1,000 ₪ וצעקות מהשכנים וגם משלומי שאני מפריע ומטריד.

החלטתי לפנות לעו"ד כי אני צריך את הכסף ושלומי מנדיד את שנתי, אז כתבתי לשלומי בווצאפ וב SMS כי בטלפון הוא לא עונה, שאפנה לעו"ד אם לא ישלם מיד את הכל עם רבית והפרשי הצמדה.

טרם שהספקתי להתקשר לעורך דין קבלתי מכתב מאיים מעוה"ד של שלומי שאפסיק להטריד אותו שאחרת יפנה למשטרה, כי בדירה יש הרבה תקלות וקלקולים ושלומי מקזז דמי שכירות לארבעת החדשים הקרובים בגלל זה, שיש לו נזקי עתק ושעלי לתקן ללא דחוי.

פניתי לעו"ד שיענה למכתב. לקח לי 2,500 ₪ + מע"מ וכתב מכתב.

עברו שבועיים ולא קבלתי את הכסף, והשיק של השכירות חזר מחמת נ.ה.ב.

פניתי שוב לעו"ד, לקח לי 5,000 ₪ + מע"מ וכן אלף ₪ על חשבון אגרה והוצאות ואמר שיגיש תביעת פנוי.

נמתין עם התביעה הכספית כי לא מגישים את שתי התביעות ביחד לפי פרק טז לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984 ולא יודעים כמה יהיה חייב עד שיפנה, כך עוה"ד.

הגשנו את התביעה ועוה"ד אמר שצריך לחכות 30 יום לכתב הגנה.

שלומי לא לקח את כתב התביעה מהדאר אז עוה"ד אמר שצריך למסור אישית.

שלחתי ווצאפ ו SMS ושלומי לא הגיב. גם לא ענה לטלפונים. אז אחרי שלוש פעמים שבאתי אליו לדירה והוא לא היה נקטתי באטרף שוב בשישת המשטרה כשראיתי אור בחלון בלילה.

מסרתי לשלומי השלו את כתב התביעה ובקשתי שיחתום שקבל. הוא סרב.

באתי לעוה"ד ונתתי לו את העתק אשור המסירה ואמרתי ששלומי סרב לחתום.

עוה"ד הכין לי תצהיר שמסביר שמסרתי ושלומי סרב לחתום, עליו חתמתי והוא אמת את חתימתי. לקח 250 ₪ + מע"מ.

חכינו חֹדש, בינתיים חולל עוד שיק, ונקבע מועד לדיון.

הופענו לדיון ושלומי לא הופיע ולא הגיש כתב הגנה.

עוה"ד בקש מהשופט שיתן פסק דין והשופט לא הסכים כי על פניו שלומי לא קבל את כתב התביעה ולא ידע שיש דיון, כי גם את ההודעה שנשלחה מבית המשפט הוא לא הלך לקבל מהדאר. לקחתי ולריאן למניעת התקף.

השופט גם קבע ששליח של בית המשפט או קבלן מסירות פרטי מורשה ימסור את כתב התביעה ומועד הדיון החדש שנקבע לשלושה חדשים קדימה ולא אני כי אני נגוע.

שלמתי לשליח 250 ₪ + מע"מ כדי שימסור את כתב התביעה לשלומי והסברתי לו את תרגיל המשטרה ואת ה Mudus operandi של שלומי המתעלם והמתחמק.

בפעם השלישית שהשליח הגיע לדירה ושלומי לא היה הוא הדביק את המסמכים על הדלת והסביר לנו שזוהי מסירה על פי תקנה 489 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984.

אמרתי שככל הנראה שלומי מסתמך על שנת התקנות ומעונין לתשמד אותי.

שלמתי לשליח עוד 250 ₪ + מע"מ והוא אמר שנתן לי הנחה של 250 ₪ + מע"מ כי בִּקר שלוש פעמים בדירה.

השליח חתם על תצהיר בפני עוה"ד ושלמתי עוד 250 ₪ + מע"מ עבור אשור החתימה.

משחלף חֹדש נוסף, ובינתיים חזרו עוד חמישה שיקים נ.ה.ב, הגיש עוה"ד בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה.

השופט הנכבד נתן החלטה "לתגובת המשיב – הנתבע בתוך 15 יום".

מששלומי לא הגיב ולא הגיש כתב הגנה הגיש עוה"ד הנכבד בקשה נוספת למתן פסק דין בהעדר הגנה ובהעדר תגובה.

בגלל שהגענו לפגרת בתי המשפט השופט החליט שהבקשה מוקדמת מדי כי הפגרה מאריכה מועדים על פי תקנה 529 לתקנות ההשמד, ויש להמתין עד ליום 16 בספטמבר.

חכינו, ותוך כדי חוללו עוד שני שיקים והבנק שלי איים להחזיר הוראות קבע ושיקים. נכנסתי לויברציות בלתי רצוניות.

ביום 15 לספטמבר הגיש שלומי כתב הגנה בו טען ללא כל בושה שהנזקים בדירה הם עצומים, כי יש עכברים ומקקים בדירה ורטיבויות שגרמו לו ולבנו להתקפי אסטמה, וכי הוא מתכוון להגיש תביעה נגדי שתצא לי מהאזניים, שממילא צללו.

השופט נתן החלטה שבגלל שהוגש כתב הגנה אי אפשר לתת פסק דין וקבע מועד לדיון בחדש נובמבר. באותה שנה.

יומיים לפני הדיון מסר שלומי הודעה לבית המשפט כי הוא מתכוון לפנות את הדירה למחרת, כפי שהבטיח מזמן, ולכן התביעה הוגשה בחֹסר תם לב ע"י המשכיר, עבדכם המסמורטט, והוא מבקש לדחות את התביעה.

השופט דחה את הדיון לאמצע ינואר ובקש שניתן הודעה אם הדירה באמת פונתה.

שלומי המשיך להתגורר בדירה ולבסופסוף פִּנה אותה שלושה ימים לפני הדיון והגיש שוב בעזפנות רבתי בקשה כמקודם.

השופט הנכבד הורה למחוק את התביעה כי אין לה עוד מקום שהרי הדירה פונתה ובנסיבות אלו לא פסק הוצאות.

התעצבנתי ועוה"ד דרש עוד 5,000 ₪ + מע"מ כי שלומי כבר לא בדירה ואמר שעוד היה לי מזל גם בכך שהדירה לא ווּנדלה.

צודק. חוץ מהתנור, המנורות, שני ארונות, שלחן בסלון, כורסת טלויזיה, שידה, מיקסר ומקרר, הכל נשאר בדירה. וגם נותרו חובות לועד הבית, לעיריה, לחברת החשמל ולחברת הגז.

שאלתי איך גובים את החוב המגיע לי.

עוה"ד אמר שצריך להגיש את השיקים לבצוע בלשכת ההוצאה לפועל, וכי הוא מבקש 5,000 ₪ + מע"מ על החשבון, בתוספת שכר הטרחה שיפסק ע"י ראש ההוצאה לפועל, 10% מהסכום שיגבה + מע"מ, וכן 1,000 ₪ על חשבון האגרה.

אמרתי בסדר, שלמתי לעוה"ד, ואז הוא אמר שצריך לאתר את שלומי כי אין לנו הכתובת שלו.

חוצמזה, אמר העוה"ד, צריך להגיש תביעה על הנזקים ועל שווי הציוד ולכך צריך חוות דעת שמאי מוסמך, וכמובן שכ"ט + מע"מ והוצאות אבל בינתיים זה יחכה.

פניתי לבלש פרטי שבקש 3,000 ₪ + מע"מ עבור אתור הכתובת ורכוש אפשרי.

נשברתי.